מסע לאורך כ-3,200 קילומטרים, ממטמארוס-בראונסוויל במזרח עד סן דייגו-טיחואנה במערב, ככל שאספיק. הגבול הזה מגלם בעוז את השניות האינהרנטית של כל גבול באשר הוא, בין הפרדה וחיבור. מצד אחד חומת בטון, גדר פלדה ונהר הריו גראנדה המבדילים, 2,500 חיילי יחידות המשמר הלאומי התומכות בסוכנות המכס והגנת הגבולות שמפעילה מתקני המעצר וכליאה לחוצים את הגבול צפונה המוגדרים בלתי חוקיים – כ-10,000 ביום ומיליונים באופן מצטבר, חקיקה קסנופובית במיוחד בזמן טראמפ שמתחלפת במה שמוגדר בידי המחלקה לבטחון המולדת ומחלקת המדינה כ"ארגון הומני של הגבול דרך הרתעה, אכיפה ודיפלומטיה".

לרשימה המלאה  

חזרה  

טיול המשך לקודמו, לפני שלוש שנים, בים התיכון המזרחי. לאט. "העד הטוב ביותר לעברו ארוך-הימים של הים-התיכון הוא הים עצמו", ציטטתי אז את ברודל. אבלה בים קצת יותר הפעם, אני מקוה. ברודל אמנם דן גם הרחק בעומק היבשה (ובמקום אחר אני קוראת ששודדי הים המוסלמים במאה ה-17 הגיעו עד חופי אירלנד), ובכל זאת, ראשית – הים. האירוע המסעיר ביותר שעבר עליו היה משבר המליחות המסיני בסוף תקופת המיוקן, לפני ששה מיליון שנים: מצר גיברלטר נסגר בעקבות התקה של הלוח הטקטוני האפריקאי ומפלס הים התיכון, שמי הים השחור ומי הנהרות שזורמים אליו לא הספיקו מעולם למלאו, הלך וירד, מימיו התחממו, מליחותם גדלה כל כך עד שבעלי חיים לא יכלו לחיות בו עוד והוא התייבש.

לרשימה המלאה  

חזרה  

בדרך לפולין. ביקור ראשון בזירת הפשע, מעוררת ומרתיעה בה בעת, טעונה בתצלומים וסרטים, דפי עד, תשע השעות של "שואה" ופרימו לוי וזאן אמרי. ארץ מוכרת ונוכחת (נגינת הפולנית בעברית) וזרה. הארץ של משפחת אבי, השוקעים והניצולים – לודג', דנציג, ורשה. ונסיון לחשוב על פיוס. אמרי מכה: "מי שסולח מתוך עצלות ובזול, נכנע לתחושת הזמן החברתית והביולוגית, ההמכונה גם 'טבעית'. [...] אך דוקא משום כך תחושת הזמן הזאת לא זו בלבד שהיא מחוץ לגדר המוסר, היא אף נוגדת את המוסר". פגישה ראשונה עם ורשה: כולם (כמו שאמר פולני מגורש אחר בזמן אחר) צרכנים.

לרשימה המלאה  

חזרה  

"העד הטוב ביותר לעברו ארוך-הימים של הים-התיכון הוא הים עצמו", כתב פרנן ברודל ב"זכרונות הים התיכון: פרהיסטוריה והעת העתיקה" שראה אור ב-1998, 13 שנים אחרי מותו ושנים ארוכות אחרי "הים התיכון ועולם הים התיכון בימי פיליפ השני, היסטוריה של ציוויליזציות", שנח לו שנים על מדף גבוה בספריה שלי ועכשיו שבתי אליו.

לרשימה המלאה  

חזרה  

המאסף מנמל התעופה שרמטייבו הזדחל שעה וחצי בכביש העוקף אותו ואת מתקניו, חולף על פני עוד ועוד מתחמים נטושים, חלקם בשיקום, ספק מתחמי משרדים ספק של מוסדות חינוך, מעלה עוד ועוד עובדים של הקריה הענקית (לא המנהלים), עד שהכיל פי שניים משיכול להכיל, ואחר כך המשיך בנסיעה אטית בפקק אדיר.

לרשימה המלאה  

חזרה  

נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג, צ'ק לאפ קוק, בדרך לסיאול. פסגת הר הושטחה אפיים ארצה, ים נהפך ליבשה והנמל המיועד לשמונים מיליון נוסעים, יותר מהית'רו ו-jfk יחדיו – מרגישים את זה מאוד - נמל הקרגו הגדול והעסוק בעולם, נמסר לתכנון לנורמן פוסטר, וקם.

לרשימה המלאה  

חזרה  

נמל התעופה ז'נווה, אתמול, בדרך לדרום ארצות הברית, עם בני שאול. בטיסה ראיתי את "הולדתה של אומה" של גריפית מ-1915. אפוס דרמטי כמו שצריך, עם שני כוחות-על שונים ודומים – הלבן הצפוני של האיחוד והלבן הדרומי של הקונפדרציה, כוח שטני וזדוני – הכושים הפראיים, אהבה לכודה בשבי המאבק, מחיר דמים, אוהב כושונים ששפתיו משורבבות והקו קלוס קלאן כחיל הישועה.

לרשימה המלאה  

חזרה  

בדרך לאנקרה ולמזרח הארץ, למסע תיירי שעוד יעמיד למבחן - כבר מעמיד - את כושר העיכול הפוליטי. בינתיים, בתוככי תור של באי טיסה אחרת, שסימן ועוד סימן מבהירים שהם עיראקים, מתברר שוב עד כמה האתר הזה היברידי ועד כמה מוגבלות התאורטיזציות של הלא-מקום.

לרשימה המלאה  

חזרה  

נמל התעופה מדריד-בראחס, בדרך לאפריקה. עם פרנץ פנון: ״הכושי איננו. לא יותר מאשר הלבן״.

לרשימה המלאה  

חזרה  

17.9.12
נתב"ג, בצהריים. יצא לי אלכס ליבק. פועלים סינים, שניפרד מהם רק בשער 55 הטיסה לשנחאי בנמל התעופה של מוסקבה, בדרך לאורנג', ועובדת ניקיון, סלבית בעליל, שאספה את השקיות הריקות שהותירו אחריהם הנוסעים שעלו על טיסת אירופלוט. במוסקבה קראתי בקירילית: בורגר קינג.

לרשימה המלאה  

חזרה  

ויאטנם, כבר מאמצע הדרך, בהוי אן, עיר החייטים והתיירים והויאטנמים, על קיר בית ספר, בשבת שאחרי יום העצמאות שטרם הגיעה. בבית ספר אחר, בכפר קרוב להרים, הניחו לכל אורך החצר יריעות ברזנט ועליהן גרעיני אורז ותירס לייבוש. בכל בתי הספר ילדים ריאליסטו-סוציאליסטיים מסתכלים מהפוסטרים על ילדים עם סלולריים ופייסבוק.

לרשימה המלאה  

חזרה